''התערבותו של בג"ץ בחקיקה מנוגדת לשיטה הדמוקרטית''

מה זה אומר בפועל?

אחד מערכי היסוד של השיטה הדמוקרטית הוא עיקרון שלטון העם. פירושו הוא שהעם הוא שקובע ומעצב, באמצעות נבחרי הציבור, את פניה של החברה. אין זה ראוי כי בג''ץ שאינו גוף נבחר, והרכבו פחות מגוון מהרכב הכנסת, יהיה מוסמך לפסול חקיקה ראשית של הכנסת בה מכהנים נבחרי ציבור המייצגים מגוון רחב יותר של האוכלוסייה.

המצב כיום

מאז שנת 1993, במסגרת מתן פסק דין בנק המזרחי, בג"ץ פסק כי יש לבית המשפט סמכות להכריז על בטלות של חקיקה ראשית של הכנסת, אם הוראותיו עומדות בסתירה להוראות חוקי היסוד.

השינוי המוצע ברפורמה

על פי השינוי, ניתן יהיה לפסול חקיקה ראשית של הכנסת, אך לכנסת יהיה ייצוג יחסי הולם ומכריע בוועדה למינוי שופטים, כך שרצונו של העם יבוא לידי ביטוי במינוי שופטים שמגשימים את תפיסת עולמם. בנוסף, פסילה של חקיקה ראשית תהיה רק בהרכב מיוחד של בג''ץ וניתן יהיה לגבור עליה (ראו הרחבה באמירה הנוגעת לפסקת ההתגברות).

חיזוק הטענה

ראוי כי בשאלות ערכיות הנתונות למחלוקת ציבורית, הגוף המכריע יהיה הגוף שישקף בצורה הנאמנה ביותר את רצון העם. כאשר בג''ץ פוסל חקיקה של הכנסת, למעשה מדובר במספר מצומצם של בעלי תפקידים שאינם נבחרי ציבור, המכריע נגד רצונו של העם (רצונו בא לידי ביטוי בקולות נבחריו).

הפרכת הטענה

בשיטה הדמוקרטית, קיימת אפשרות של הפעלת שיקול דעת וביקורת על החלטות הרוב, כיוון שאלו עלולות לרמוס את זכויות המיעוט. על כן, התערבותו של בג"ץ לא בהכרח שוללת את השיטה הדמוקרטית, אלא מקיימת אותה.

בנוסף, חשוב להדגיש כי כאשר בית המשפט מכריז על בטלות חוק, משמעות הדבר היא כי לפי פרשנותו, החוק מנוגד לחוקי היסוד, שנחקקו על ידי הכנסת ומבטאים את רצון העם. כך, מגן בג"ץ על זכויות היסוד, ומתריע לכנסת על סתירה לתכולת זכויות היסוד.

חשוב לזכור, כי דווקא בגלל כוחו המשמעותי של הרוב במדינה דמוקרטית, חשוב לשמור על מנגנון יציב של ביקורת שיפוטית חיצונית, כך שכוחו של הרוב לא יהיה בלתי מוגבל.