top of page

הטיות רטוריות ושימוש בדמגוגיה - הסבר קצר

עודכן: 24 ביוני 2023



בחרנו להתמקד בהטיות במובנן ככשלים רטוריים (Fallacies) כלומר, שיבושים בטיעון.

כשלים רטוריים משבשים את הקשר שבין ההנחות למסקנה, או מסיטים את תשומת הלב לגורמים לא רלוונטיים לעצם הטענה.


יש צורך לבצע הבחנה בין כשלים לוגיים לכשלים רטוריים. חלק מן הכשלים הרטוריים, נובעים מכשל לוגי מסוים, בעוד שאחרים יכולים לנבוע מהסחות דעת, או מתופעות רטוריות אחרות. זאת על אף לוגיקה נכונה בטיעון.


הרחבה על כשלים לוגיים


בקצרה, טיעון אינו אלא שרשרת של טענות. אנחנו מסמנים את הטענה האחרונה בשרשרת כ"מסקנת הטיעון", ואילו הטענות שקודמות לה בשרשרת מסומנות כ"הנחות הטיעון". כמו כן, המעבר בין הנחות הטיעון ועד למסקנתו מבוסס על הפעלה של כללי היסק מוסכמים. כעת, כשל לוגי מתאר מצב בו המעבר בין שלבי הטיעון כולל שגיאה בהפעלת כללי ההיסק או בהיעדר יחסי נביעה בין הנחות הטיעון למסקנתו.


סוגי כשלים לוגיים


כשלי היסק (דדוקציה): המתחלקים ל"כשלי אי רלוונטיות" ו"כשלי ייצוג שגוי".


אי רלוונטיות. נסתכל על הטיעון הבא:


1. כל מי שאוהב שוקולד, אוהב גבינה; 2. ראובן אוהב שוקולד; _________________________________ מסקנה: ראובן אוהב גבינה.

הטיעון כמובן תקף, שכן בכל מצב שבו הנחותיו אמיתיות גם מסקנתו אמיתית. ואולם, הכשל שעלול בדפוסי טיעון מסוג זה נוגע למבוססות ההנחה הראשונה. כך, למשל, אם אין קשר הכרחי בין קבוצת האנשים שאוהבים שוקולד לקבוצה של אוהבי הגבינה, הרי שלא ניתן להסיק כי ראובן אוהב גבינה על סמך אהבתו לשוקולד. במקרה כזה, נאמר כי אם ההנחה הראשית כוזבת, ההנחה השנייה אינה רלוונטית למסקנה.


דוגמא קלאסית: טיעון Ad Hominem (טיעון לגופו של אדם) - טיעונים מסוג זה מבקשים להפריך טענה ספציפית של אדם על סמך תכונותיו או דעותיו האחרות. למשל, נסתכל על הטיעון הבא:


1. כל מי שלא שירת שירות צבאי, לא רשאי לבקר את פעילות הצבא

2. ראובן לא שירת שירות צבאי

_____________________________________________________________

מסקנה: ראובן רשאי לבקר את פעילות הצבא


ההנחה הראשונה קובעת כלל באשר גבולות הדיון. גבולות אלה אינן רלוונטיות לטענה של ראובן, אלא למידע ביוגרפי על ראובן עצמו. מתוך הנחה כוזבת זו וההנחה הספציפית לגבי ראובן, הטיעון מבקש לדחות את הטענה הספציפית של ראובן. והנה, קיבלנו טיעון תקף, המושתת על מידע בלתי רלוונטי לגבי האדם ולא לגבי עמדתו.


כשלי ייצוג שגוי. נסתכל על הטיעון הבא:


1. כדי לדעת שמחר תזרח השמש, יש לדעת זאת בוודאות

2. כדי לדעת שהשמש תזרח מחר בוודאות, יש לראות את את העתיד

3. לא ניתן לראות את העתיד

____________________________________________________________

מסקנה: לא ניתן לדעת שהשמש תזרח מחר


הטיעון כמובן תקף, שכן בכל מצב שבו הנחותיו אמיתיות גם מסקנתו אמיתית. אולם, ניתן לתהות האם כל ידיעה חייבת להיות ידיעה וודאית? או האם ידיעה וודאית מחייבת תצפית בגוף ראשון? על כן, הכשל שעלול להיווצר בדפוס הטיעון כזה נוגע למהימנות ולמבוססות של ייצוג העובדות המתוארות בו.


דוגמא קלאסית- כשל "איש הקש": ייצוג מסולף של עמדת הצד השני במקום להתמודד איתה. בכשל זה הדובר מציג את עמדתו של היריב בצורה חלקית, מעוותת או פשטנית, ממוטט אותה על סמך הייצוג המסולף ויוצר אשליה שטיעונו לא תקף - או במילים אחרות - "מדחלל" אותו. כפי שאיש קש (או דחליל) אמור ליצור מצג שווא - תחליף לאדם אמיתי - כך כשל "איש הקש" מציג תחליף מזויף לטיעון מקורי. לא קל להתמודד עם הכשל, כי הוא כמעט תמיד מכיל גרעין אמיתי מהטיעון המקורי.


כשלים אינדוקטיביים

דפוסי הטיעונים שבחנו עד כה הם דפוסים דדוקטיביים, כלומר, הם מבקשים לגזור מקרה פרטי מתוך כלל. כעת, נסתכל על היסק אינדוקטיבי. היסקים מסוג זה מבקשים לגזור כלל מתוך הישנות של מקרים מייצגים.


אולם, היסקים אינדוקטיביים עלולים לכלול שני סוגים נפוצים של כשלים: "שגיאות תצפית" ו"שגיאות דגימה". נסתכל על כל אחד מהם.


שגיאות תצפית - מקרה בו הצהרה ביחס לעובדות או תצפית שלוקטה ממדגם שגויה, ולכן אינה משקפת במדויק את הנכון ביחס למדגם. שגיאות כאלו נגרמות בגלל תנאי ניסוי הגורמים לפגיעה באיכות הנתונים הנאספים, כמו כלים פגומים או איסוף נתונים שגוי.


שגיאות דגימה - מתארות מצב, בו הדגימה שנבחרה כדי לייצג קבוצה רחבה של המקרים, כושלת בייצוג. במקרה כזה, אפילו אם התצפית הייתה מדויקת, הנתונים שיאספו אינם מספיקים לצורך גזירת המסקנה - הכלל הנוגע לקבוצה הנבחנת.


ההסברים לקוחים בחלקם מהאתרים הבאים:

// ד"ר ננה אריאל: המדריך לכשלים

91 צפיות0 תגובות

Comments


bottom of page