top of page

"למה ששופט יחליט לנבחר ציבור ולרשויות מנהליות האם ההחלטות שלהם סבירות?"

עודכן: 23 ביוני 2023




מה זה אומר בפועל?


עילת הסבירות משמשת את בית המשפט כדי לבחון החלטות שלטוניות. העילה קיימת בענפי משפט שונים במשפט הישראלי: המשפט הפלילי, הנזיקי ועוד. העילה בגדרי המשפט המנהלי (בה נתמקד) בוחנת האם פעולות המנהל (ממשלה, רשות מקומית וכו׳) חורגות ממתחם הסבירות באופן קיצוני. כאשר פעולה מנהלית חורגת באופן קיצוני ממתחם הסבירות, דינה פסלות על ידי בית המשפט. באופן עקרוני, מטרת העילה היא להגביל את פעולות המנהל כאשר הוא שוקל שיקולים זרים בפעולותיו, או כאשר תהליך קבלת ההחלטה או ביצוע הפעולה אינו תקין.


המצב כיום


כיום, נעשה שימוש בעילת הסבירות בעיקר בפסילת חוקי עזר עירוניים, פעולות ממשלה או פעולות של גופים מנהליים אחרים: מעשים פרטניים של הממשל, בחינת מינויים וחקיקת משנה. עילת הסבירות נקלטה במשפט הישראלי מן המשפט הבריטי, אך לא עוגנה עד היום בחוק הישראלי. השימוש בעילה הורחב בשנות התשעים, והרחבה זו זכתה לביקורת במהלך השנים.


השינוי המוצע ברפורמה


ביטול עילת הסבירות, וקביעה בחוק כי ביקורת על סבירות פעולות המנהל תהא נתונה בידי הכנסת ולא בידי בית המשפט. סעיף החוק המוצע מבטל את יכולת השימוש של בית המשפט בעילת הסבירות ביחס לפעולות מנהליות (פעולות של הממשלה, של שריה ושל רשויות מנהליות), וכן ביחס להחלטות על מינויים. משמעות הביטול הוא כי רשויות המדינה יוכלו לשקול בעצמן את השיקולים הרלוונטיים בהתאם לתפקידן ובהתאם לאופן שבו הן רואות לנכון, ללא חשש מהתערבות של בית המשפט שישנה או יפסול את החלטתן.


חיזוק הטענה


סבירות של החלטה מנהלית לא צריכה להימדד בבית המשפט אלא ברשות עצמה, ושאלת הסבירות צריכה להיות נתונה לביקורת של הממשלה (לה הרשות כפופה) והכנסת. זאת, משום שהאיזון הערכי שבהגדרת מונח הסבירות, צריך להיקבע על ידי העם ונבחריו ולא על ידי בית המשפט. אין סיבה להניח כי הגדרת הסבירות של שופטי בג"ץ עדיפה על זו של השרים, ודאי לא בתחומי מומחיותם ואחריותם.


כמו כן, לא ברור מה בדיוק נכלל בתוך ההגדרה של סבירות, ולעיתים ההגדרה משתנה בין מקרה למקרה. לכן, סביר להניח שרשות המצויה בטעמים שהובילו להחלטותיה ויש לה מדיניות מסודרת לעניין - תדע טוב יותר לקבוע מהי החלטה סבירה ומהי החלטה בלתי סבירה בהתאם לנסיבות. אין סיבה להניח כי הסבירות של שופטי בג"ץ עדיפה על זו של השרים, ודאי לא בתחומי מומחיותם ואחריותם.


נראה כי ביטול העילה בתחום המנהלי יאפשר למנהל פעולה חופשית ויעילה יותר בתוך תחומי תפקידו, ומאידך ישמר ריסון מסוים בפעולותיו שכן הוא כפוף (כך על פי הצעת החוק) לביקורת של הממשלה ושל הכנסת.


הפרכת הטענה


לעילת הסבירות תפקיד חיוני. תפקידה לוודא שהרשות אינה חורגת מסמכותה לפי החוק, שאינה מקבלת החלטות שרירותיות, ושהיא לא נותנת משקל מופרז לשיקול מסוים על חשבון האחרים.


ביטול עילת הסבירות משמעותו קביעת הסמכות לבקר את שיקול דעת הממשלה, שריה ושל הרשויות הכפופות לה בפעולותיהם השונות, אך ורק בידיה של הכנסת, ללא מערך ביקורת חיצונית, כך שמופרת מערכת האיזונים והבלמים הנדרשת לפעילות תקינה של רשויות המדינה.


ביטול העילה שולל פיקוח על פעולות המנהל, ולמעשה מקים קושי מהותי למנוע מרשויות שלטוניות לפעול באופן בלתי סביר באופן קיצוני. כך, נפגעת אפשרות ההגנה על האזרח מפני פגיעה של רשויות מנהליות בזכויותיו, פעולה בלתי סבירה שלהן וכן ביטול אפשרות הפעלת ביקורת חיצונית לממשלה ולכנסת, על מינויים פסולים לתפקידים ציבוריים משמעותיים.


מקורות:



336 צפיות6 תגובות

6 Comments


Guest
Sep 24, 2023

לדעתי הנימוקים וההסברים לא רלוונטים כאשר בית המשפט היום דוגל לפסוק מתוך אג'נדה פוליטית. לחוקים אין משקל כאשר מדובר בממשלה שמאלנית ונאכפת בחוזקה ובאופן קיצוני ולא סביר כאשר הממשלה מהימין.


פתאום פיטורי מנהל הדואר או יד ושם הופך להיות עילה בבג"ץ. מצב הזוי לחלוטין. האם יש להשאיר אדם הכושל בתפקיד רק מפני שהוא מתאים לשמאל?


יש הרבה דוגמאות על עקיפה בררנית שאינה בריאה לחברה ומחשילה את בית המשפט והשופטים המשכפלים את עצמם. לדעתי, זה מקור הבעייתיות.

Like

Guest
Sep 08, 2023

"לעילת הסבירות תפקיד חיוני. תפקידה לוודא שהרשות אינה חורגת מסמכותה לפי החוק, שאינה מקבלת החלטות שרירותיות, ושהיא לא נותנת משקל מופרז לשיקול מסוים על חשבון האחרים." חריגה מסמכות זו עילה נפרדת; כנ"ל לגבי שרירות; נתינת משקל מופרז - זה סובייקטיבי מעצם ההגדרה, ולכן צריך להיות נתון בידי נבחרי הציבור ולא בידי ליטה כלשהי.

Like

Guest
Jul 15, 2023

חסר פה דיון ביישום עילת הסבירות בפועל והאם היא מופעלת רק במצב של חוסר סבירות קיצוני. זה היה מועיל מאד לראות סקירת פסיקה בה נעשה שימוש בעילה והאם הסטנדרט אכן הוםעל בנסיבות קיצוניות בלבד. זה יהפוך את הדיון ליותר טוב לטעמי.

Like
Replying to

תודה רבה.

נטפל בקרוב.


צוות האתר

Like

כשאנו דנים בסבירות חשוב להבין שהסבירות מתקיים במרחב משפטי שלם של עילות "תקיפה" שונות בבג"ץ. כך למשל, דוקטרינות של ניקיון כפיים בקבלת החלטה, העדר ניגוד עניינים, קיומו של השתק שיפוטי, החובה לפעול מכוח סמכות שניתנה בחוק וכד' - ממשיכות להתקיים גם לאחר התיקון.


על כן, הגיונית הביקורת הטוענת כי משבירר ומצא בית המשפט כי הפעולה נעשתה ללא ניגוד עניינים, מכוח הסמכה מפורשת של המחוקק, נעשתה בהליך תקין ובנקיון כפיים - כל שעושה עילת הסבירות היא לתחם מתחם ערכי אותו רואה ההרכב כ"סביר". דבר שעדיף שיאוזן ע"י העם באמצעות נבחריו.


משכך, ההצעה תחזיר את ישראל למצב המשפטי שחל לפני פסק הדין התקדימי בעניין דפי זהב ( בג"ץ 389/80 דפי זהב בע"מ נ' רשות השידור, לה(1) 421 (1980)) וישיב את הצמדתה של…


Like
Replying to

תודה רבה.


צוות האתר

Like
bottom of page